אמא לשניים
- עדי לנג
- Sep 24, 2019
- 1 min read
איך זה להיות אמא לשניים?
יוצא לי לפגוש רבות מכן בכל מיני מקומות (וזה ממש כיף! אני אוהבת אתכן כל כך, שתדעו!), והשאלה המיידית היא זאת בד"כ.
לקח לי זמן להבין איך זה בשבילי.
כבר הייתי אמא לפני, לא הייתי צריכה שיסבירו לי איך להחליף חיתול, כמה שכבות להלביש או איך להתמודד עם הגזים. גם את המהות שלי איילה כבר לא שינתה, כי כבר הייתי אמא קודם. כבר ידעתי מה זה שיש לך לב חיצוני, אני כבר לא עצמאית וחופשיה באמת גם ככה, ודאגות כנראה ילוו אותי עד סוף חיי. גם בהנקה אני כבר מבינה הרבה יותר (משהו שייתכן וגם עבד לרעתי הפעם, אבל זה לפוסט אחר, אולי, בהמשך).
אז במה זה שונה? עבורי, להיות אמא לשניים זה להיות אמא לא-מושלמת.
זה לא שיש דבר כזה אמא מושלמת. אבל אמא לילד אחד יכולה להיות טוטאלית, יכולה להיות מושקעת כולה בו, להקדיש את כל זמנה ומחשבותיה אליו. אמא לשניים בהכרח לא יכולה להיות טוטאלית. היא תמיד מתחלקת בין הילדים שלה. וזה לפעמים בא אחד על חשבון השני, כי אלה החיים. והמציאות הזאת טופחת לאמא לשניים שנולדה על השחם, וגם על הילד הראשון, שהיה שם קודם, שהפך פתאום לאח "גדול".
פשוט זה לא, גם במובן הפיסי/לוגיסטי, וגם במובן הרעיוני, במהות של זה. ואני הייתי צריכה ללמוד איך עושים את זה.
זה השיעור הכי חשוב שאמהות לשניים לימדה אותי. איך אני מתמודדת עם זה? אשאיר לפוסט אחר...
איך זה עבורכן, להיות אמא לשניים?
בתמונה- אני מתחלקת לשניים (+כלב)