דחיינות
- עדי לנג
- Jan 1, 2018
- 2 min read
רציתי לכתוב על זה שלא הספקתי לכתוב פוסט חדש לבלוג... ויצא לי מזה פוסט.
דחיינות היא דבר שפוגש את כולנו בכל מיני מקומות בחיים. אנחנו רוצים להספיק הכל, באמת שאנחנו רוצים, אבל אנחנו לא מספיקים, ומה לעשות, יש דברים שנדחים.
ולפעמים אני זוכרת רק אותם. רק את הדברים שאני דוחה. וכבר שבועיים אני מסתובבת עם תחושת כישלון שאני לא מספיקה לכתוב את הפוסט לבלוג שאני רוצה. והיה לי רעיון, ורציתי לכתוב על משהו, ולא הגעתי לזה.
והיום ישבתי וחשבתי לעצמי... למה? למה אני לא מגיעה לזה?
ואז נזכרתי שהיו לי שבועיים סופר עמוסים. ייעוצים, ומפגשים, וקליניקת הנקה, ולפרסם בפייסבוק, וחנוכה, וסוף שנה, וגם הייתי חולה.
ותכלס, הספקתי כל כך הרבה דברים בשבועיים האלה, שהיום התיישבתי לכתוב את הפוסט ואמרתי לעצמי:
את לא דחיינית, את מספיקנית!
הספקת כל כך הרבה דברים, והיו לך שבועיים נהדרים, ומגיע לך, פשוט מגיע לך, לטפוח לעצמך על השכם (וזה ממש לא פשוט, לפרפקציוניסטית כמוני, לטפוח לעצמי על השכם. אז מזל שזה יהיה מתועד על גבי המרשתת!).
במקום להתרכז במה שלא, אני מזכירה לעצמי מה כן. עשיתי
ואתן, אמהות אהובות?
מה אתן הספקתן היום? מה אתן הספקתן בשבוע האחרון?
זכור לי היטב המשפט הזה ששאלו אותי בחופשת הלידה: "אז מה עשית כל היום?". ולעתים לא ידעתי בעצמי לענות עליו, במיוחד בימים האלה שנשארתי בבית.
כי באמת, לא עשיתי הרבה, במונחים של עשייה שאנחנו רגילים אליה. לא פתרתי שום משוואה, לא בניתי שום בניין ואפילו לא העליתי פוסט לפייסבוק.
אז מה עשיתי? הו ועוד איך שעשיתי! את הפעולה החשובה ביותר שיכולה להיות בעולם הזה! גידלתי תינוק.
דאגתי שלתינוק אחד בעולם הזה יהיה טוב היום. נעניתי לבכיו, עזרתי לו להירדם בשלווה, דאגתי שיאכל וישכב על הבטן. הייתי זמינה לענות על כל צרכיו (וצרחותיו) בכל רגע שרק יקרא לי (והרי מי יודע מתי זה יהיה)...
אז אם לא הספקת היום להכין את אלבום התמונות הדיגיטלי של החתונה שלכם, ואם לא הספקת לקפוץ לסופר לעשות קניות או לקבוע תור לרופאים (אחת המשימות השנואות עליי!). תוותרי לעצמך. את לא דחיינית! את מספיקנית ואלופה, ואת עשית היום הרבה מאוד, את היית אמא לתינוקך וזאת הפעולה החשובה ביותר שקיימת.
תארו לכם לאיזה עולם היינו גדלים אם אמהות לא היו עושות את הפעולות העדינות האלה יום יום?
יצא במקרה לחלוטין שהפוסט הזה הוא הראשון שלי לשנת 2018, אז אני אגלוש על הגל הזה ואאחל לכולנו שתהיה לנו שנה של הספקים, ובעיקר שנדע לזהות את מה ש*כן* עשינו ונוותר לעצמנו על מה שלא.
כי כשאנחנו דוחים דברים מסוימים, זה משרת אותנו. במקום לעשות את מה שדחינו, הספקנו לעשות הרבה דברים אחרים שאולי היו חשובים יותר, ואולי עושים שינוי בעולם הזה.
שנה טובה, אור ואהבה
עדי
Comments