איך בלוג נולד

הי, מתחילים.

אז איך בלוג נולד?

ובכן, בהקשר שלי זה לגמרי מרגיש כמו לידה.

בדיוק כמו לפני הלידה של אלמוג בני, אני מרגישה את הציפייה, הכמיהה, הכאב וההתרגשות... הכל מתנקז לרגע הזה של "אחרי".

אחרי מה?

אחרי שהתבשלתי עם הרעיון, התכוננתי לכל תרחיש (נגיד), תכננתי תוכניות וחלמתי חלומות על איך יהיה, איך ארגיש ומה בדיוק אעשה. ואז הרגע המיוחל קורה - הלידה!

מתאמצת, נושמת, לא נושמת, נתמכת על ידי הסביבה הקרובה (בעלי והדולה שלי גם כאן תמכו מאוד). לפעמים יש הפרעות מבחוץ, רופא חסר רגישות או חברה שלא מבינה למה אני צריכה לכתוב בלוג.

הנה זה מגיע צריך ללחוץ...

ואז - זה קורה. היציאה לאוויר העולם!

ברגע אחד, אולי שניים, התינוק שלי, שהתכוננתי אליו, ציפיתי לו, דמיינתי וחשבתי עליו כל כך הרבה, יוצא לאוויר העולם!

יש לו פתאום פנים, צבע וקול. אפילו שם כבר יש לו והכל מתחבר.

והנה הבלוג שלי כבר מקבל צורה, תמונה ופונט. המילים מתחילות לזרום מאליהן ואני נרגשת, מועצמת, חוששת... זה קורה.

ברוכות הבאות לבלוג שלי.

כאן אכתוב על לידה, הנקה ואמהות.

על אהבה, שמחה והנאה.

גם על פחדים, כעס ותסכול.

אשתף מחיי היום יום שלי כאישה, כאימא, כמדריכת הנקה, כישראלית, כחיפאית ועוד ועוד.

קשה לי לומר לכן למה לצפות, גם אני לא בדיוק יודעת.

וקצת כמו באמהות, אני נותנת מקום לחוסר הודאות, ול"תינוק" שלי, לקחת אותי למקומות נפלאים.