אם גברים היו מניקים
- עדי לנג
- Jun 22, 2017
- 3 min read
אנחנו אוהבים לחשוב שקיים שוויון בין המינים. נשים יצאו לשוק העבודה, כולם מצביעים ומותר לי ללבוש בגד באיזה צבע שאני רוצה. האומנם?
לפני כמה חודשים קיבלתי את מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, אליו אני מנויה, שעסק בנושא מגדר. הוא עניין אותי במיוחד:
פורום הכלכלה העולמי בדק את השוויון בין המינים בעולם, בארבעה תחומים – השכלה, בריאות, פוליטיקה והשתתפות בכלכלה (כלומר עד כמה השירותים בכל אחד מהתחומים הללו נגישים לנשים ולגברים, וכן את ההשלכות וההשתתפות בפועל של נשים וגברים, למשל בתפקידי ניהול בכירים וכיו"ב).
במקום הראשון, בו הפער הוא הנמוך ביותר ועומד על קצת יותר מ-0.9 (כאשר 1.0 הוא שוויון מלא) נמצאת איסלנד ואחריה המדינות הנורדיות השכנות נורבגיה, פינלנד, שוודיה ואירלנד. במקום האחרון נמצאת תימן עם -0.5 ואחריה פקיסטן, צ'אד איראן וירדן.
ישראל, אם מעניין אתכם לדעת נמצאת אי שם במקום 43, בין סינגפור לפולין.
מעניין לראות שהשוויון לא בהכרח קשור במידת רמת החיים במדינה. כך ניתן למצוא את הפיליפינים וניקרגואה גבוה ברשימה כמדינות עם פער נמוך יחסית, ולעומתן את יפן ודרום קוריאה במקום נמוך כמקומות בהם קיימים עדיין פערים גדולים בין נשים לגברים.
העניין קשור כנראה במגוון רב של פרמטרים המשפיעים בסופו של דבר על מידת השוויון במדינה. גורמים תרבותיים, כלכליים, דתיים ועוד נכנסים לתמונה. יחד עם זאת, בשורה התחתונה, גם במקומות המתקדמים ביותר, בהם הפער הוא הקטן ביותר, ניתן לראות ששוויון מלא עדיין לא קיים. הפערים הם כאן וקשה להתעלם מהם.
אז למרות שנדמה לנו שב-2017 יש לנו פערים ושסעים חמורים יותר להתעסק בהם, התשובה היא - ממש לא! חוסר שוויון בין נשים וגברים חי וקיים. קיים מדי.
עכשיו בואו נדבר רגע על הנקה בהקשר הזה.
לאחרונה עולים קולות רבים "בעד" ו"נגד" הנקה. הנקה בציבור, שעת הנקה בעבודה, הנקה היא מושלמת, הנקה היא נוראית... קולות רבים, סותרים, מגוונים. נשים וגברים כאחד, נותנים דעתם לנושא כאילו מדובר בפרקטיקה מיוחדת, באיזה טרנד של השנים האחרונות.
אל לנו לשכוח מאין באנו - אנו בני האדם חלק ממשפחת היונקים. הנקה היא פרקטיקה קדומה ואינסטינקטיבית, המתבצעת על ידי כל היונקים בטבע. פרקטיקה שטומנת בחובה את ההזנה המותאמת לתינוק הרך שרק נולד ויש לה תפקיד בהסתגלות לחיים מחוץ לרחם, בהתקשרות בין האם והתינוק והכנת התינוק לחיים.
השד, הרבה לפני שהפך לאיבר מיני (שמנוכס למין הגברי כמובן), הוא קודם כל איבר שנועד להזין את התינוק שנולד.
איך הגענו למצב בו כל אחד מביע דעה - האם הנקה היא חשובה או לא חשובה ועד כמה? האם מותר להניק בציבור, עם או בלי כיסוי?
לא זכור לי שאי פעם היה דיון כה תוסס בנוגע לגברים שמשתינים בצדי הדרך. וזה קורה כל כך הרבה. ואף אחד לא שולח אותם לעשות את זה בשירותים...
אז כן, יש שוויון בתחומים רבים בחיים. נשים יוצאות לשוק העבודה, יכולות לבחור ולהיבחר (על פניו), יכולות להסתובב ברחוב חופשיות ולומר מה שהן חושבות (על פניו). אבל אל לנו להתבלבל. הדרך עוד ארוכה ויש חלל סמוי גדול בו חוסר השוויון זועק.
אם אישה צריכה לחשוב פעמיים אם להניק את תינוקה בציבור, אם אישה לא יודעת שיש לה זכות מלאה על גופה (בהיריון, בלידה, בהנקה או בכלל), אם צריך לצאת בקמפיינים בעד הנקה, כאילו שזה לא הדבר הטבעי והבסיסי ביותר עבור האם והתינוק...
אם גברים היו מניקים, האם גם אז הנושא היה כה מדובר? האם גם אז היינו מתייחסים אליו בצורה כזאת טעונה? האם גם הם היו נדרשים להניק בשירותים?
נראה לי שאם גברים היו מניקים זה היה נראה ככה:
"איזה גבר גבר כמה חלב יש לך!"
"אה אחי אתה מניק, סליחה אני לא אפריע לך"
"אני סומך עליך אתה בטח יודע מה הכי טוב לתינוק שלך"
"שב תניק אני אעזור לך במה שאתה צריך"
"יו שמעת שמשה מניק את הבן שלו שנה וחצי - איזה תותח הוא נכון?"
"אחי שיחקת אותה, תהנה מכל רגע!"
והנה כמה חבר'ה שחשבו על זה לפניי ולקחו את זה צעד קדימה:
אז בפעם הבאה שתניקי את תינוקך או שתראי אישה אחרת מניקה, תפרגני לעצמך ולה!
מותר לך ליהנות מזה, מותר לך להניק איפה שאת רוצה וזה בסדר גמור ובטח ובטח לא מגעיל.
תעזרו לנשים מניקות, לאמהות צעירות, הן זקוקות לתמיכה הזאת.
נשים, אמהות, מניקות - אתן מדהימות, אלופות וחזקות!
ושלא יגידו לכן אחרת.
ועוד משהו קטן...
ידעתם, שאנשים בכל התרבויות מתייחסים למספרים זוגיים כנשיים ולמספרים אי זוגיים כגבריים? למה בעצם? זה בסה"כ מספר וברור לכולנו שאין בינו לבין זכר/נקבה שום קשר. ההבדלים והתפיסות שלנו בקשר אליהם כה עמוקים שאנחנו לא רק שלא שמים לב אליהם, אנחנו מתנהגים אתם בצורה הטבעית ביותר כאילו היו אמתיים.
חבל שדווקא במקומות הטבעיים באמת, שצריכים לקרות מבלי לחשוב, אנחנו נותנים לתאגידי ענק, לקולות רקע ולטרנדים מסוימים את האפשרות להתערב ולבלבל אותנו.
Commenti