איך לשמור על שפיות (ואפילו ליהנות) בסגר עם הילדים

התבשרנו בתחילת השבוע על עוד סגר שצפוי להתחיל ממש בעוד יומיים, לתקופה של 3 שבועות עם אפשרות להארכה. מי מאיתנו שעוברת זאת (שוב) עם ילדים, ודאי מרגישה צורך להיערך, להצטייד, לקחת נשימה גדולה ממש כמו לפני צלילה כדי שתחזיק כמה שיותר...

היום הראשון של הסגר הקודם

לצורך ההצטיידות הממשית והמנטלית לקראת הסגר המתקרב, הכנתי לכן רשימה של דברים שבעיני הכרחיים על מנת לעבור את הסגר עם ילדים ולהישאר שפויות. לפני או אחרי הביקור במקס סטוק הקרוב לביתכן, אני מזמינה אתכן להצטייד גם בהצעות האלו.

את הסעיפים השונים גיבשתי בעקבות הסגר הקודם אותו עברתי עם שני ילדיי - בן 4.5 ובת 1.2.

עשו את החשבון בני כמה יהיו הילדים שלי בסגר הקרוב...

איך לשמור על שפיות בסגר עם הילדים:

לא למהר. להיות ברגע. לנשום

אם אתן כמוני, אז אולי גם אתן ממהרות להספיק, לעבור מדבר לדבר, להיות במשימה מסוימת כרגע וכבר לחשוב על המשימה הבאה שמחכה לכן. אנחנו חיות בעולם שהוא פשוט כזה. לשחק משחק בוקר עם הילדים וכבר לתכנן איך, מה ומתי אכין את ארוחת הצהריים. מתי הם ילכו לישון היום ומה אני מתכננת לעשות אחרי שזה יקרה (וכמובן לא לעשות חצי מזה בסוף מרוב שאני מותשת).

באופן כללי, אני מאמינה בלשנות את ההתנהגות הזאת, להיות ערות לכך ולהחזיר את המודעות להווה.

בזמן של סגר עם הילדים - זה ממש הכרחי! כשהמוח שלנו עסוק כל הזמן במחשבות על הספקים, על תוכניות ומשימות, אנחנו מפסידות כפליים. גם את הרגע הזה שבו אנחנו לא לגמרי נמצאות, וגם כי זה מעייף אותנו. סגר של כמה שבועות הוא מרתון, לא ספרינט. כדאי שנשמור אנרגיה. והאמת היא שבזמן של סגר, אנחנו אשכרה לא ממהרות לשום מקום! אנחנו גם ככה תקועות במצב הזה עד להודעה חדשה. אז באמת, נסו לשחרר.

איך משחררים? לשים לב שזה קורה, לקחת נשימה עמוקה, להגיד לעצמי "הכל בסדר", להניח הפרעות חיצוניות בצד (פלאפון למשל), לחייך, להיות בכאן ובעכשיו. תתחילו להתאמן מ-ע-כ-ש-י-ו.

מאחורי הסורגים

מסגרת לו"ז יומית קבועה

בתחילת הסגר הקודם הרשתות החברתיות היו מוצפות לו"זים מדוקדקים לפרטי המלפפון והעגבנייה בארוחת הבוקר. אז לא זאת הכוונה שלי, גמישות היא דבר הכרחי כשנכנסים לסגר עם הילדים, ועדיין, אני מצאתי שמסגרת יומית קבועה עם עוגנים, היא הכרחית לכל בני הבית. כולנו יודעים מה בא אחרי מה, נערכים לקראת ופחות מופתעים.

זה למשל הלו"ז שלנו:

התעוררות - מותר קצת להימרח במיטה (של אבא ואמא, נו מה)

ארוחת בוקר

צחצוח שיניים

פעילות בוקר כלשהי בבית או בחוץ

ארוחת צהריים

מנוחת צהריים

ארוחת פרי

פעילות אחה"צ

טיול ערב

ארוחת ערב

מקלחת, סיפור ולישון.

לעסוק במגוון פעילויות שאהובות על כל בני הבית

בעיני חשוב ממש שהפעילויות שאתן בוחרות לעשות עם הילדים יהיו אהובות גם עליכן. זה לא אומר שכל היום אנחנו צריכות ליהנות, או שהילדים צריכים לעשות רק מה שאנחנו רוצות. זה לא יקרה. אבל בין הפעילויות השונות שאתן בוחרות לבצע עם הילדים במהלך היום, שלבו גם דברים שאתן אוהבות לעשות. הילדים ירוויחו מזה כפליים - גם הכרות עם ההורים שלהם - מה הם אוהבים, במה הם טובים. וגם הורים שמחים יותר, כי כשאנחנו עושות משהו שאנחנו אוהבות, אנחנו רגועות, שמחות ונהנות יותר.

בנוסף, אני מצאתי שפעילויות עשירות ומלאות גורמות לי לחוש מסופקת יותר ושאנחנו מממשים את הסגר הזה לטובה.

הצעות לפעילויות כאלה:

• ניסויים - גילינו את האתר של מכון ויצמן ועפנו עליו

• קריאת ספרים ארוכים יותר שלא מגיעים אליהם ביומיום העמוס (לגיל 4-5 המלצה חמה על דוד אריה!)

• ללמוד דברים חדשים (למשל חוברות ללמידת חשבון או עברית, לחקור ולקרוא ביחד באינטרנט על נושאים שהילד שואל עליהם).

ניסוי גשם צבעוני בכוס, מתוך האתר של מכון ויצמן למדע

קופסת שעמום לילדים

סגר עם ילדים קטנים יכול לגרום לנו להרגיש קצת כמו גננת, רק שרובנו לא עברנו הכשרה לכך, ולא כולנו טובות בזה. אני בכל אופן, פחות. בזמנים של לחץ או של חוסר יכולת לחשוב כמו שצריך (סגר עם ילדים, כבר אמרנו) קשה לי לחשוב על פעילויות יצירתיות ומהנות לכולנו.

בתחילת הסגר הקודם הורדתי באתר הנפלא PLAYTIME רעיונות לכל מיני פעילויות נחמדות לילדים, כתבתי אותן על פתקיות, קיפלתי והכנסתי לתוך קופסה יפה ומקושטת.

הבן שלי כבר מכיר את הקופסה, וכשבא לו להוציא פתק הוא אומר לי "אמא, משעמם לי" עם חיוך מפונק. הולך מוציא פתק, ומתחיל לבצע את המשימה.

טיפ שלי - הכניסו לקופסה משימות שבא לכן עליהן (אני נגיד לא הכנסתי משימות שכוללות צבעי גואש, התעסקות במטבח או פעילויות מלכלכות). בנוסף, העדפתי משימות שהילד יכול לבצע בעצמו שיתנו לי בתקווה כמה דקות של שקט ויעודדו אותו לעצמאות.

טלוויזיה זאת לא מילה גסה

לכולנו יש עקרונות, כולנו רוצים בטובתם של ילדנו. הנה אמרנו את זה. ועדיין, סגר הוא מאתגר בשבילנו ההורים, וילדים זקוקים גם להורים שפויים ורגועים.

בשגרה שלנו אנחנו יותר מקפידים על הגבלת החשיפה למסכים, אבל בסגר אפשרנו לילדים (בעיקר לגדול) יותר זמן טלוויזיה (עדיין בצורה מוגבלת, אבל יותר זמן).

העדפתי שזה יהיה בשעות ידועות מראש, בשעות הקשות יותר לילדים ושמסתדרות לנו עם הלו"ז הכללי (אצלנו - צהריים/אחה"צ) וכמובן כמובן הקפדנו על תכנים מותאמים לגיל.

כשדיברנו אתמול על הסגר הקרוב הוא כבר אמר לי שהוא שמח שיהיה סגר, כי הוא יוכל לראות יותר טלוויזיה.

חשוב לי להוסיף: זאת אינה המלצה, אלא יותר שיתוף. יש לנו מספיק סיבות לחוש רגשות אשמה באמהות ובכלל. אם זה מנחם אותך שגם אני שחררתי קצת בעניין הזה ומאפשר לך לעבור את הימים בסגר יותר בקלות, אז מבחינתי היה ראוי להכניס את הסעיף הזה לרשימה.

לאכול בריא

אם כבר דברנו רגשות אשמה, בואו נדבר רגע על האוכל. אוכל, מעבר להיותו מזין לגופנו, הוא גם נחמה, הנאה וכיף. בסגר הקודם מצאתי את עצמי עסוקה מארוחה לארוחה - במה נאכל, מתי אוכל ליהנות ממשהו יותר מושחת, ובסוף היום כשהילדים הלכו לישון מצאתי את עצמי מפצה את עצמי בשוקולד על הקושי של כל היום.

בסופו של דבר, יצאתי מהסגר עם כמה ק"ג עודפים אבל בעיקר עם תחושה פיסית כבדה ולא טובה.

לקח לי 4 חודשים לחזור לחיוניות של הגוף, וכן גם לג'ינסים שלי.

הפעם אני יודעת שאתאמץ יותר בעניין הזה. אקפיד על ארוחות בריאות ומאוזנות, על הפסקות אוכל בין הארוחות ואחפש נחמות בדברים אחרים שמשמחים אותי, למשל יוגה.

גם פלפלים ממולאים יכולים להיות מנחמים

תנועה לפחות 10 דקות ביום

אני אישית מאוד אוהבת לתרגל יוגה ולעשות הליכות. יוגה מבחינתי היא סוג של עיסוי שאני יכולה לעשות לעצמי. אני פותחת כל בוקר עם לפחות 10 דקות של תרגול, מהיוטיוב או מהראש, עושה מתיחות ונושמת.

הליכות הן הזמן שלי להתנתק מהעולם, מהדאגות ומכולם, להאזין לפודקאסט טוב או למוסיקה משמחת ולהרגיש את הגוף.

אין ספק שזה שאני אוהבת לעשות יוגה והליכות עוזר לי להתמיד בכך ומכניס הרבה שמחה לחיים שלי.

אבל האמת היא שגם אם לא הייתי מאוד אוהבת לתרגל יוגה/הליכות, עדיין הייתי עושה את זה, או ספורט אחר שאני אוהבת. קשה לי לחשוב על הגוף שלי מבלי שאני מניעה אותו במהלך היום בכלל. בזמן סגר עם כל המתח, ההתכווצות וההתרוצצות עם ילדים, זה חשוב בעיני אף יותר. לגוף ולנפש.

אז מה הספורט שאת אוהבת לעשות? הקפידי גם בזמן סגר עם ילדים להקדיש כל יום לפחות 10 דקות להזיז את הגוף, להכניס תנועה ונשימה.

לשמור על קשר ובמיוחד - לשתף

סגר או בידוד כשמם הם - מבודדים, מנותקים וסגורים. גם למישהי כמוני שאוהבת מאוד להיות לבד, זה קשה: תקופה ארוכה ללא קשר עם אנשים, ללא השגרה המוכרת ובשהות ממושכת ילדים קטנים שכל היום דורשים את תשומת לבך. אומנם הרגשתי נחמה מסוימת בכך שכולם היו סגורים יחד, נתן איזו תחושה של "ביחדנס", ועדיין הקפדתי לשמור על קשר עם החברות ועם המשפחה. אישית אני פחות התחברתי לזום, אבל כן עשינו שיחות וידאו בוואטסאפ, התכתבנו במהלך היום בוואטסטפ ודיברנו בטלפון.

הקפדתי לשתף במה שאני מרגישה, בכיף שעשינו היום אבל גם בקשיים, בעצבים, בעייפות. ואין דבר מנחם יותר מלשמוע שגם אחרים מרגישים ועוברים דברים דומים.

וכמובן, במידת האפשר ובהתאם להנחיות אפשר גם להיפגש. אנחנו בסגר הקודם גילינו את יתרונות השכונה שלנו, את הטבע הקסום שמסתתר ליד הבית ממש (סעיף הבא) אבל לא פחות חשוב - את האנשים שחיים לצדנו. זו הייתה מתנה של ממש לחיים עצמם, גם בצאתנו מהסגר.

אז, אתם כבר מכירים את כל השכנים שלכם?

לצאת לטבע

אל אל אל תישארו כל היום בבית! עם או בלי ילדים, להיות כל היום סגור בתוך הבית, יום אחרי יום, זה פשוט לא. אין תחליף לאוויר (גם אם הוא חם ולח, ובואו נקווה שזה ישתנה בהקדם), לשמש ישירה, לירוק בעיניים (אם אתן גרות כמוני בחיפה אז יש לכן בטוח אינסוף טבע ליד הבית), לרעשי החוץ. פשוט אין לזה תחליף.

אם יש לכן גינה וזה עונה על הצורך, אז אחלה, אבל בכל מקרה, צאו החוצה, תטיילו, תנשמו אויר, ותתאווררו מהבית. סיכוי טוב שתפגשו גם פרצופים מחייכים על הדרך.

טבע עירוני 100 מטר מהבית. חיפה

לשחרר אחיזה מהמושלם

בתקופות שמלאות בחוסר ודאות, בחרדה ובמתח, יש לנו נטייה להיאחז. להיאחז במוכר, במוקפד, במסודר. אז זה בסדר, וחשוב גם שנהיה מודעות לכך ולמה מאפשר לנו להיות רגועות ושלוות.

ויחד עם זאת, עם המודעות לכך, נסו לשחרר איפה שזה לא מועיל ולא מרגיע, אלא להפך. במקומות שזה גורם לכן להיות לחוצות, לרוץ סביב הזנב של עצמכן.

כמישהי שחשוב לה מאוד שהבית יהיה מסודר ונעים, עם ילדים בבית בסגר, זה לא אפשרי בסטנדרטים שאני אוהבת או רגילה בזמנים רגילים - ולכן - מתאמצת, ממש מתאמצת לשחרר.

והנה זה מוביל אותי לסעיף הבא.

סביבה שנעים להיות בה

חשוב מאוד ליצור לכן סביבה שיהיה נעים להיות בה, שתאפשר לכן שקט, נשימה ורוגע.

זה חשוב גם לילדים, לחוש יותר רגועים ובטוחים במרחב.

אני מצאתי שעוגנים של סדר וניקיון במהלך היום עוזרים לכולנו להתכנס ולאפשר בית שנעים לחיות בו.

אנחנו למשל מסדרים ביחד את כל הבלאגן שהצטבר כל פעם לפני הארוחות (ארוחת צהריים וערב).

בסוף היום כשהילדים הולכים לישון אני מסדרת או מנקה עוד קצת אם צריך, אבל! זוכרת, שמחר יום חדש, יהיה שוב בלאגן (במידה) ונסדר שוב.

אז למצוא את המקום שהסדר משרת אותי - ולא אני אותו, ולהיות שם.

דייסון זה החיים

זמן משפחתי

אני חושבת שבכל מצב אפשר למצוא גם יתרונות. הסגר הזה ללא ספק הביא יתרון משמעותי - יותר זמן משפחה. אצלנו במשפחה זה העביר את בן זוגי לעבודה מהבית, ומאפשר לנו הרבה יותר זמן ביחד. אז נכון שהוא צריך לעבוד, ועדיין אנחנו מצאנו עוגנים שבהם אנחנו יותר ביחד. ארוחות צהריים אצלנו הם זמן משפחתי, במהלך היום אם אני צריכה לצאת לייעוצים - הוא נשאר עם הילדים, ובערב אנחנו בד"כ עושים טיול ערב ביחד, או פשוט מבלים כולנו.

הפעם הסגר יצא על תקופה ארוכה של חגים, אז נקווה שיתאפשר אפילו יותר.

זמן משפחה. חג שמח!

זמן לעצמי

זמן לבד, להיטען, להיזכר מי אני, מה אני אוהבת, להקשיב למחשבות של עצמי. לדבר עם חברה, לצאת להליכה, לקרוא ספר. כל מה שאת אוהבת, צריכה ויעזור לך לחזור פנימה אל עצמך.

אצלי זה א-ב וזה משהו שהקפדתי ואמשיך להקפיד לעשות כל יום.

ימים אינטנסיביים של סגר עם ילדים, עבודה, משפחתיות - מחייבים זמן לעצמי להיטען. כדי שנוכל להמשיך, כאמור, במרתון.

לזכור שגם זה, יעבור

יש פה רשימה מאוד מוצלחת של עוגנים, של הצעות, של פעילויות ושל אוויר לנשימה במהלך הסגר. אבל בואו, זה הולך להיות לא פשוט. יהיו רגעים שנרצה לקפוץ מהחלון, או סתם להינעל בשירותים. יהיו רגעים שלא נדע איך אנחנו אמורות להחזיק מעמד עוד שבועיים, או יותר. יהיו רגעים שנרצה להיות חולות בקורונה וללכת למלונית, רק לא לסבול את זה.

זה יקרה, ברור שזה יקרה, וכשזה יקרה - בואו ננסה לנשום עמוק (כמה פעמים שצריך) ונזכור שזה לא יימשך לנצח. כבר עברנו את זה פעם, ואנחנו יודעות שהחיים בצורה מסוימת חוזרים אחר כך. התרנגולות ממשיכות להטיל ביצים, נייר הטואלט ממשיך להיות מיוצר, רוב האנשים חולים ומחלימים, הילדים יחזרו לגן באיזשהו אופן, אנחנו נמשיך לעבוד, להיות עם הילדים, ולמצוא את הזמן לעצמנו בתוך הכל.

הכל בסדר, אנחנו בסדר, גם אם כרגע לא נעים, קשה ובלתי נסבל.

גם זה עבר

---

מה את לוקחת אלייך מהרשימה הזאת?

יש לך הצעה נוספת שלא כתבתי פה, להעביר את הסגר בשלום?

אשמח שתכתבי לי פה בתגובות :)

---

זאת תקופה מטורפת! אין לנו שליטה על הרבה ממה שקורה. אבל על איך נעבור את הסגר הזה יש לנו שליטה. על מה נעשה בתוך הבית שלנו, עם הילדים שלנו - יש לנו שליטה!

אני מזמינה כל אחת לקחת את השליטה לידיים שלה, על הבחירות היומיומיות שיש בידנו לעשות,

לבחור לראות את הטוב, לעשות את הטוב, להיות טובות.

מאחלת לכולנו שנה טובה, רגועה, מלאה בבריאות ובאהבה!

עדי