מה הקשר בין אילוף כלבים לייעוץ הנקה?
- עדי לנג
- Sep 8, 2018
- 3 min read
נעים מאוד, אני צ'אק. או כמו שקוראים לי בבית שלי - צ'אקי.
חן ועדי אימצו אותי כשהייתי בן 6, לפני 3.5 שנים, לאחר שהבעלים הקודמים שלי לא רצו אותי יותר והשאירו אותי מחוץ לבית.
אני די חכם, ניסיתי לחזור פעמיים. אבל הם ממש לא רצו אותי יותר ולכן שלחו אותי לעמותה.
כך הגעתי לחן ועדי, והם מהווים לי בית עד היום.
אני מודה, זה לא פשוט לי כל העניין הזה, ואני מאוד חרד שינטשו אותי שוב. לכן לפעמים אני מתנהג בצורה קצת מוזרה ועושה דברים שהבעלים שלי כועסים עליהם.
כמו למשל את החור הזה בקיר ליד דלת הכניסה לבית שלנו:
כל פעם שהמשפחה שלי הולכת בלעדיי אני מאוד עצוב, וחופר את ה"בור" הזה. אני לא שולט בזה, באמת...
ואפילו שהם תיקנו את זה כמה פעמים, ואני יודע שהם כועסים עליי על זה, אני פשוט לא מצליח להפסיק עם זה.
מה שצ'אק לא יודע, הוא שלפני כמה שבועות ולאחר שהמצב החמיר וכבר התייאשנו לגמרי, התייעצתי עם הווטרינר בקשר לחרדת הנטישה שלו.
הווטרינר המליץ לי על אילוף כלבים שיוכל לעזור לנו ולצ'אק לשפר את איכות החיים שלנו, ולשמור על הבית במצב שלם.
שמרתי את מספר הטלפון של מאלף הכלבים שנתן לי הווטרינר.
אבל עד היום לא התקשרתי אליו...
מה הקשר בין הסיפור הזה לבלוג שלי, אתן בטח שואלות.
לפני כמה ימים חשבתי על זה, שאילוף כלבים דומה באופן מסוים לייעוץ הנקה.
הסיבה שלא התקשרתי למאלף, למרות שאני נורא רוצה לעזור לצ'אקי ולנו, היא שאין לי כוחות. לא מצליחה להתפנות לזה, לאסוף את עצמי, להשקיע בזה זמן, אנרגיה רגשית, כסף ומחשבה.
כי החיים כל כך עמוסים, וחופש גדול, והסתגלות לגן, ועבודה ובית.
אז לפעמים, למרות שהמצב בעייתי, אנחנו מעדיפים לשמור על המצב הקיים מאשר להתפנות לטפל בו לעומק.
ולא אחת פונות אליי אמהות בטלפון אך לא מתפנות לפגישה עצמה. ולא אחת שולחות לי רק הודעה בפייסבוק או בוואטסאפ ונעלמות...
ולפעמים אפילו נפגשות אבל לא מצליחות להוציא לפועל את כל ה"תוכנית" שבנינו, ואנחנו מנסות לפלס את הדרך ולעשות את הכי טוב שאפשר.
וזה לא שההנקה לא חשובה להן מספיק. וזה לא שהן לא רוצות לשפר את המצב ולהצליח. הן פשוט לא מצליחות להתכנס לזה ולאגור את הכוחות והאנרגיה הדרושה לכך.
ואני מבינה אותן.
כי בעולם שלנו, אמהות צריכות להמשיך לטפל בכל שאר הדברים. במקרה הטוב בן הזוג נשאר שבוע ב"חופש", ויש עזרה ותמיכה מהמשפחה. במקרה הפחות טוב גם את זה אין. והן נאלצות לעשות את הכל לבד, וגם להניק. אז איך אפשר גם וגם וגם?
אז אני מבינה שכמוני בדיוק, שעד היום לא פניתי למאלף הכלבים, והחור בקיר מזכיר לי את זה כל פעם שאני עוברת לידו, כך גם האמהות אחרי לידה.
העניין הוא, שהנקה היא לא משהו שניתן לטפל בו בכל שלב. ההתחלה מאוד חשובה לביסוסה ולהצלחתה. ולכן, אמהות רבות שמתפנות לטפל בעצמן ובהנקה רק בשלבים מאוחרים יותר, לעתים מגלות שהן פספסו את הרכבת.
ותחושות האשמה, הכשלון, ההלקאה העצמית הן חזקות ומלוות אותן גם זמן רב לאחר מכן.
אני רוצה להגיד לכן קודם כל, שאתן לא אשמות.
זה באמת קשה מאוד. ואני מבינה אתכן.
אני בטוחה שעשיתן את הטוב ביותר שיכלתן בנקודת הזמן ההיא (או הזאת, כל אחת ואיפה שאני פוגשת אותה).
ולא אחת אני מלווה אמהות לילד שני ושלישי, כשאמא מגיעה יותר מוכנה וערוכה ודברים נראים אחרת. או שלא.
אני משתדלת להיות שם עבור האמהות, לראות את הרצוי, אך גם לקבל את המצוי.
וגם, מזמינה אתכן להעביר את הפוסט הזה לבני הזוג, לאמהות שלכן, לחמות ולכל מי שיכול לעזור לכן. כי ההנקה היא האחריות של כולם, לא רק שלנו האמהות. כי אם כולם יעזרו בכל השאר, אנחנו האמהות נוכל להתפנות להנקה עצמה, לאסוף את עצמנו ולטפל בה בזמן!
שהקרובים לנו יכבסו, ויכינו אוכל, וישמרו על התינוק כדי שנוכל להתקלח או לנמנם טיפה. ואנחנו נתרכז בלהניק.
נשמע פשוט אבל זה דורש התארגנות והתכווננות. לפחות באורח החיים הנוכחי שלנו.
ובהמשך ישיר אני רוצה גם לומר כל הכבוד לכל אותן אמהות שכן פונות, ואוספות את עצמן בתקופה הכי קשה בחיים אולי,
ומצליחות למצוא את היכולת להתמודד עם אתגר שלעתים הוא לא פשוט.
אך בהחלט מתגמל
ומעצים
ומחזק
ומקרב ביננו לתינוק שלנו
ביננו לבין עצמנו.
הנקה היא חשובה, והיא נוגעת בנו ברבדים העמוקים ביותר של החיים. בקשר עם התינוק, בקשר שלנו עם עצמנו ועם הקרובים לנו.
בתחושת הצלחה, הגשמה, העצמה.
בחזרה אל הטבע שלנו, אל השורשים העמוקים ביותר מהם הגענו לעולם הזה.
אני מאחלת לכולנו לשנה הקרובה
שנצליח לעמוד באתגרים שיעמדו בפנינו,
לאגור כוחות לדברים שחשובים לנו,
להתמודד גם עם הקשיים
ולסמוך על עצמנו.
שיש בנו את מה שצריך,
שיכול להיות לנו טוב.
זה החלום/ אולב האוגה
זה החלום שאנו נוצרים בלבנו בלי לומר מילה: שמשהו מופלא יקרה פתאום, שזה מוכרח לקרות, שהזמן יפתח לפנינו שהלב יפתח לפנינו שהשערים יפתחו לפנינו שהסלע יפתח לפנינו שמעין נסתר יפרוץ לעומתנו שהחלום עצמו יפתח לפנינו, ושבוקר אחד נשייט בלי משים לתוך מפרץ קטן שלא ידענו שהיה שם כל הזמן.
Comentários