הנקה היא רפלקס, כלומר פעולה אינסטנקטיבית שאין צורך ללמוד אותה. עד גיל 4 חודשים לערך, תינוק ינק מתוך רפלקס. לאחר מכן, היניקה הופכת להיות פעולה נלמדת שתינוק יונק רגיל ויודע לבצע.

בפעולת היניקה התינוק מתחבר אל השד בעזרת הלשון, שעוטפת את תחתית העטרה בואקום, ובתנועות של גל גורמת לשחרור החלב.

פשוט, לא? מדובר בפעולה שאמורה לקרות באופן טבעי.

אז למה בכל זאת יש בעיות בהנקה? 

 

להלן הסיבות המרכזיות לקשיים בהנקה:

​

1. התחברות אל השד

הימצאות על החזה של אמא, יפעיל אצל התינוק את רפלקס היניקה.

המקום שממנו התינוק מגיע אל השד, חשוב מאוד על מנת לאפשר לו למקם את הפטמה במקום הנכון בפה, להפעיל את רפלקס היניקה ולעשות זאת בצורה יעילה על השד, שתעביר חלב.

התחברות לא נכונה אל השד, עלולה למנוע את יכולת הפעלת הרפלקס.

במקרים מסוימים התינוק לא יצליח כלל להתחבר. במקרים אחרים תינוקות יבצעו פעולות "מפצות" על מנת להצליח להעביר בכל זאת חלב. הם לא יעבדו עם הלשון אבל ינסו להעביר חלב מהשד בדרכים אחרות.

במקרים כאלה, יתכן ויגרמו פצעים וכאבים בפטמה. בנוסף, בשל עבודה לא יעילה התינוק לא יצליח להעביר חלב בכמות הנדרשת לו, דבר העלול לפגוע בגדילה והתפתחות התינוק כמו גם במשק החלב. 

בטווח הארוך, התינוק ילמד דפוסי עבודה לא נכונים ולא מתגמלים, דבר העלול לגרום לצורך בפעולות לשיקום הנקה או להפסקת הנקה.

בנוסף, יניקה לא נכונה עלולה לגרום לבליעה רבה של אויר, לגזים, לסימפטומים של ריפלוקס ועוד, שעלולים לגרום לתינוק אי שקט, וכן להפריע בעצמם ליניקה.

​

2. תינוק קטן בגיל או במשקל

אומנם הנקה היא רפלקס, אך היא פעולה שמצריכה מהתינוק יכולת ארגון של מציצה - בליעה - נשימה.

תינוקות קטנים בגיל או במשקל עלולים להתקשות לבצע פעולות אלה, שכן הם עלולים לסבול מחוסר בשלות נוירולוגית, מטבולית, פיסיולוגית ועוד. 

​

3. אתגרים מבניים אצל התינוק

תינוקות מסוימים נולדים עם מבנה לשון/פה/לסת המקשה או מונע להפעיל את רפלקס המציצה כראוי. 

לדוגמא: לשון קשורה, לשון "לא מתפקדת" (שטווח התנועה שלה מוגבל), שפה שסועה, חיך שסוע ועוד.

ברוב המקרים יש מה לעשות - עבודה על טווחי התנועה של הלשון, ולעתים אף התרת הקרום המחבר את הלשון לתחתית הפה, יכולים לסייע. במקרים אחרים ניתן לעבוד על התחברות נכונה שתעזור לתינוק לינוק את החלב על אף האתגרים המבניים.

יש מקרים בהם למרות המאמצים, התינוק לא יצליח לינוק. אמהות יכולות לבחור לשאוב לתינוק חלב ולהאכיל בדרכים אלטרנטיביות.

 

4. השפעות הלידה

לידה היא אירוע משמעותי לתינוק ולאם, במהלכה מופעלים לחצים פנימיים וחיצוניים על האם והתינוק ומתרחשים שינויים הורמונליים עצומים.

כיום, אחוז גדול מהלידות כוללות גם התערבויות חיצוניות. לידה התערבותית מעלה את הסיכוי לסיבוכים שישפיעו על התינוק או על האם, בין השאר גם בהנקה. התערבויות בלידה יכולות להיות למשל: מתן פיטוצין, שימוש במשכבי כאבים (כמו אפידורל), ואקום, ניתוח קיסרי ועוד.

​

התינוק

במהלך הלידה התינוק חווה לחצים רבים על גופו, ולאחריה הוא מסתגל לחיים החדשים שמחוץ לרחם.

לשינויים ולהתרחשויות שקורים בלידה השפעה ישירה על יכולת המערכות השונות בגוף התינוק להסתגל לחיים החדשים בעולם האמיתי.

בלידות עם התערבויות, התינוק חווה לחצים לא טבעיים על גופו, או התערבויות שמונעות ממנו לעבור את תהליך הלידה הטבעי, ואלו עלולים להשפיע על מבנה הגוף העדין וכן על הפרשת ההורמונים הנדרשים להסתגלות מחוץ לרחם.

הפרעות אלו עלולות לגרום לכך שהתינוק יתקשה להפעיל את רפלקס היניקה, בשל כאב או מתח בגוף או בשל סיבות אחרות.

 

האם

כמו התינוק גם האם עוברת שינויים פיסיים והורמונליים עצומים בגופה במהלך הלידה, המאפשרים לה ללדת את התינוק, להיקשר אליו, להניק אותו ולטפל בו לאחריה. 

באופן טבעי עם צאת השילייה מתרחשים שינויים הורמונליים בגוף המאפשרים לקולוסטרום (החלב הראשוני) להשתחרר מהשד.

לאחר לידה האם עלולה לסבול מכאבים באזורים שונים בגוף (שילוו אותה גם בימים ובשבועות שלאחר הלידה ושישפיעו על היכולת שלה לטפל בתינוק), שישפיעו בהמשך גם על היכולת להניק (או להיות פנויה להנקה), להשפיע על שחרור החלב או על הגעת החלב הבשל, ועוד.

גם כאן, לידה עם התערבויות עלולה להגדיל את הסיכוי לקשיים ואתגרים נוספים. למשל, הגדלת הסיכוי לפרידת אם-תינוק לאחר הלידה, הפרעה בשחרור החלב, עיכוב בהגעת החלב הבשל, בצקות בגוף בכלל ובשד בפרט ועוד.

פעמים רבות התערבות אחת תגרור צורך בהתערבויות נוספות, מה שנקרא "מפל התערבויות". לכן, אם אין צורך ממשי, כדאי להימנע מהתערבויות "קטנות" כדי לא להגיע למצב כזה.

 

5. סיבות אורגניות של האם

לכ-10% מהאמהות אין היכולת לייצר די חלב עבור התינוקות. מצב זה נקרא היפופלזיה, חוסר רקמת שד שבה מיוצר החלב. סיבות להיפופלזיה ברקמת השד יכולות להיות קשורות באירועים שקרו בגיל ההתבגרות, פגם גנטי, עניינים מטבוליים או הורמונליים של האם ועוד.

יחד עם זאת חשוב לזכור שלרוב האמהות יש היכולת לייצר מספיק חלב לתינוק, ואפילו לכמה תינוקות.

חשובה מאוד ההתחלה הנכונה על מנת לבסס כמויות חלב בתחילת הדרך. בשעות ובימים הראשונים מתבסס תהליך ייצור החלב בגוף, והוא מושפע מאוד מההתנהגות בזמן הקריטי הזה. התחלה נכונה תאפשר לאם למקסם את הפוטנציאל האישי של גופה.

​

6. מטענים רגשיים וחברתיים

אנחנו לא רובוט, וכל אחת מאיתנו מגיעה לאמהות עם האישיות המיוחדת שלה, שהתעצבה עם השנים, בהשפעת המטען הגנטי שקיבלנו, הסביבה בה גדלנו ואירועים שונים שקרו בחיינו. הנקה היא אומנם טבעית וההמשך הישיר להריון וללידה, אך היא מערבת בתוכה אלמנטים רגשיים וחברתיים. יש אמהות שעניינים כאלו יפריעו או יהוו אתגר בדרך להנקה. 

אלמנטיים רגשיים וחברתיים יכולים להיות, למשל, ביטחון עצמי של האם, סביבה משפחתית שאינה תומכת, הטרדה מינית שחוותה האם, עניינים עם דימוי גוף ועוד. מחקרים הראו מתאם גבוה בין אמון האישה ליכולתה להניק לבין הנקה בפועל. 

 

לסיכום

חשוב מאוד לדאוג להתחלה נכונה בהנקה.

לוודא שהתינוק מצליח להפעיל את רפלקס היניקה, שהוא מסוגל להפעיל את הלשון ביעילות על השד ולינוק, שהשד מקבל גירוי מתאים ומתפנה מחלב בצורה טובה שתבסס את מנגנון ייצור החלב.

​

מה בכל זאת אפשר לעשות כאשר ההנקה לא קורית באופן טבעי ו/או מתעוררים אתגרים?

• מגע עור לעור, שיאפשר לאם ולתינוק להסתגל לחיים החדשים, להפעיל את הרפלקסים המולדים ולאפשר להורמונים הנחוצים להשתחרר.

• לוודא שהתינוק מקבל מספיק חלב גם אם בדרכים אלטרנטיביות, על מנת להתחזק, לגדול ובשאיפה גם להתגבר על האתגרים ולהצליח לינוק.

• לשמור על משק החלב על ידי שאיבה לפי הצורך.

• לתמוך ביכולת התינוק לארגן יניקה ולחזור להנקה מהשד.

• להתייעץ עם יועצת הנקה על מנת להתאים תוכנית אישית, אפשרית ונכונה לכם. ייעוץ הנקה לאחר הלידה יכול ברוב המקרים לפתור את הקשיים בעודם "קטנים" או ברי שינוי.

​

למרות שהנקה היא טבעית וההמשך הישיר להריון והלידה, לעתים יש צורך בלמידה שלה,

בהתגברות על קשיים שקרו בדרך, או בהבנת המצב ומציאת דרכי התמודדות.

​

​

מקורות

1. Physiologic Breastfeeding: A Contemporary Approach to Breastfeeding Initiation, Robyn Schafer, CNM, MSN, RN, EdM, IBCLC   Catherine Watson Genna, BS, IBCLC

2. Impact of Birth Practices on Breastfeeding, Linda J. Smith

3. Breastfeeding the Late Preterm (34-36 6/7 Weeks of Gestation) and Early Term Infants (37-38 6/7 Weeks of Gestation), BREASTFEEDING MEDICINE, Second Revision 2016

4. ותודה מיוחדת להדי הרפז, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC על תרגום והנגשת המאמרים

​